אבל

אין ספק כי ההתמודדות בתקופה של אבל איננה פשוטה כלל. כל איש שאיבד אדם הקרוב לו, אדם שהיה קשור אליו והכיר אותו היטב, נשאר עם תחושת בדידות ובהרגשה שדבר מה עמוק ופנימי חסר בחייו.

כמובן, ההתמודדות עם האבל שונה בין אדם אחד לאחר, וכל אדם מתמודד עם המצב אחרת בהתאם לאופי שלו, אך עדיין ישנם מספר שלבים שכולם עוברים, רק שכל אחד עובר אותם בצורה קצת אחרת, והם נמשכים אצלו לאורך פרקי זמן שונים מאדם אחר. מהם שלבי האבל העיקריים? על כך תוכלו לקרוא במאמר זה.

שלב ההכחשה

השלב הראשון הוא שלב ההכחשה, השלב בו האדם ממאן להשלים עם מה שקרה ואינו יודע כיצד לעכל את הבשורה הקשה. שלב זה קשור גם ביכולת של המוח להתמודד עם האובדן. אילו כל הצער והכאב היו מכים בנו בבת אחת, למוח שלנו היה קשה מאוד לעמוד בזה, ולכן הוא מעכל את הבשורה טיפין טיפין.

שלב הכעס

לאחר שהאדם מעכל את הבשורה הקשה, ההכחשה מפנה את מקומה לכעס. בשלב זה האדם כועס על כל גורם שאולי היה יכול לגרום לאותו מוות או למנוע אותו, החל מאלוהים, דרך הרופאים או הסביבה הקרובה ועד האשמה שלו עצמו, על כך שאולי היה יכול למנוע את המוות הזה או לתמוך יותר באדם בתקופה האחרונה בחייו.

שלב הדיכאון

בדרך כלל, מספר שבועות לאחר האובדן מגיע שלב הדיכאון, השלב בו מתחילים הגעגועים וההבנה שהחיים ממשיכים, רק ללא האדם היקר והאהוב. שלב זה יכול להתאפיין בהתקפי בכי פתאומיים, בהסתגרות של האדם בתוך עצמו, בהתבודדות, בנטייה לשתייה מוגזמת של אלכוהול ועוד, בהתאם לאופיו של האדם האבל.

שלב ההשלמה

השלב האחרון הוא שלב ההשלמה, שלב שבדרך כלל מגיע רק לאחר שנה לפחות מיום הפטירה. בשלב זה האדם כבר השלים עם חסרונו של האדם עליו הוא אבל, והוא מבין כי עליו להמשיך את החיים שלו גם בלעדיו.

שלב ההשלמה אינו אומר שהאדם שוכח לגמרי את הנפטר, אלא שהוא מתחיל לחיות את חייו מבלי לחשוב עליו בכל שניה, ואט אט הוא מגיע למצב בו הפטירה אינה גורמת לו לקושי עצום ביום יום או לפגיעה בניהול חיי השגרה שלו.

כאמור, כל אדם מקבל את האבל בצורה אחרת ובקצב שונה, ולכן יש אנשים אשר אצלם שלב הדיכאון, לדוגמא, יכול להיות ארוך מאוד. יש גם אנשים שיבחרו לא לעבור את השלב הזה לעולם והם צריכים תמיכה ממשית כדי לא לעשות מעשה קיצוני בשלב הזה, במיוחד אם מדובר בפטירה של אדם קרוב ויקר מאוד כמו ילד או בן זוג, חלילה.