שיקום גם בבית – הבית כמרחב השיקומי
שיקום בבית הוא האופציה הפחות מוכרת באוכלוסייה הכללית
ד"ר אורון כהן, מומחה שיקום, סגן מנהל מחלקת שיקום בבית ב'צבר רפואה'
Listen to "פרק 309: הלובי של בית לוינשטיין – עם ד"ר אורון כהן – 'אין כמו בבית' – פרק 5" on Spreaker.
יותר ויותר אנשים שצפויים לעבור ניתוח אלקטיבי, מצפים מאנשי הרפואה והצוותים הטיפוליים המלווים אותם להנגיש עבורם את האופציות השיקומיות לאחר ניתוח או לאחר פגיעה זו או אחרת. שיקום בבית הוא האופציה הפחות מוכרת באוכלוסייה הכללית ולעיתים אף בקרב אנשי המקצוע, אך היא הופכת עם השנים לאפשרות מועדפת שיתרונותיה רבים וברורים.
כיום יש מספר אפשרויות שיקומיות במסגרות שונות, כגון: בתי חולים שיקומיים, מחלקות שיקום בבית חולים, דיור מוגן ומוסדות לתשושי נפש, בהם המטפלים השיקומיים מציעים מגוון טיפולי שיקום.
בנוסף, קיימת האפשרות של שיקום בבית.מי שבוחר באפשרות זאת אמנם צריך לקחת בחשבון שזה מחייב את המשפחה להתגייסות ועזרה למען המטפל בביתו בין אם על-ידי בן משפחה ובין אם על-ידי עובד זר או מטפל סיעודי אחר, אך גם מקלה על המשתקם ובני משפחתו בהיבטים שונים. בשנים האחרונות קמות חברות המציעות שירותי שיקום בבית המטופל, זאת לצד הפנמה של מערכת הבריאות וקופות החולים של היתרונות שבמרחב הטיפולי הביתי.
היתרון הראשון והמשמעותי של השיקום הביתי היא המידיות שלו – הוא מתחיל בדרך כלל כ-24 שעות לאחר שחרור המטופל מבית החולים. דבר ידוע הוא שהמערכת הרפואית ניצבת מול אתגרים רבים בבואה לקלוט את החולים הזקוקים לשיקום. מוסדות השיקום השונים ובהם בתי החולים מתמודדים עם עומסים גדולים שמחייבים את המטופלים הזקוקים לשיקום להמתנה למיטה פנויה, המתנה שעלולה להימשך בין כמה ימים לכמה חודשים. מה שקורה פעמים רבות הוא שמטופלים לאחר ניתוח מופנים להמתנה במחלקות פנימיות. רוב הצוותים במחלקות אלה לא מיומנים להתמודדות עם ההיבט השיקומי של מטופלים אלו. כאשר המטופל עובר לשיקום בבית, אין צורך בהמתנה למקום פנוי והוא מתחיל את תהליך השיקום מיד עם שחרורו. כתוצאה מכך נמנעים סיבוכים כגון: קיצורי גידים, פצעי לחץ, אטרופיה של השרירים (ניוון מחוסר תזוזה ), אי סדירות יציאות וכדומה.
נושא חשוב נוסף הוא מידיות בתחום איזון כאב למטופלי שיקום. ללא איזון כאב הולם המשתקם לא יוכל לתרגל את הנדרש ממנו ולעמוד בציפיות השיקום התואמות את המצב הרפואי שלו. כך למשל, לאחר ניתוח החלפת ירך, מצופה שהמטופל ישתקם בטווח של שבועיים-שלושה, אך חוסר איזון כאב יכול לעכב את התהליך ואף להגביר סיבוכים.
חשוב לציין שמטופלי שיקום הינם לרוב במצב רפואי יציב והשיקום מציג אופק אופטימי. אך סביבת בית החולים היא סביבה חשופה לזיהומים, כזו שלרוב חסרת פרטיות ולעיתים עלולה לדכא את מצב הרוח ומלווה בבדידות לעומת הבית. באופן טבעי אדם המשתחרר מניתוח או אשפוז רפואי שואף להגיע חזרה לביתו בהקדם, לסביבה המוכרת והנוחה לו.
מוסדות שיקום ובתי חולים הם סביבה לא סטרילית עם מחוללים עמידים לתרופות אנטיביוטיקה נפוצות. שחרור המטופל לשיקום בביתו מפחית בצורה משמעותית את הסיכוי לתחלואה בזיהומים. . לדוגמה, פחות זיהומי פצע הניתוח, פחות זיהומים בדרכי השתן ועוד. חולים שנמצאו נשאים לחיידק עמיד דורשים בידוד (מגע, אויר וכד').
יתרון נוסף לשיקום בבית הוא במקרים בהם המטופל צריך להיות בבידוד. כך למשל, מטופלים של בידוד CRE (בידוד חמור) לא יכולים להתקבל למחלקת שיקום במוסד רפואי בכלל. הבידוד אינו מסוכן לאנשים בריאים ולכן שיקום בבית הוא פתרון מושלם עבורם ועבור מערכת הבריאות.
יתרון משמעותי נוסף בשיקום ביתי הוא התרגול של "המצב האמיתי" של המטופל. ניקח לדוגמא את המדרגות בבית – ישנן מדרגות עם מעקות וללא מעקות, רחבות, צרות, בכמות גדולה או קטנה, עם שיפוע כזה או אחר. כל תרגול במוסד נעזר במדרגות הקיימות באותו מוסד שלאו דווקא תואמות את המדרגות בבית המטופל. תרגול מעברים הוא דוגמא נוספת: קימה מכיסא או מיטה נמוכים דורשים כוח גס גבוה יותר והעדיפות היא לתרגל על המיטה או הכיסא בגובה שנמצא בבית – תרגול על כסא בגובה אחר לאו דווקא תואם את הצרכים של המטופל בביתו.
דוגמה נוספת היא נגישות: השהייה במטבח לדוגמא מחייבת הושטת ידיים לארונות המטבח לחפצים בארון. כל כניסה ויציאה משירותים ומקלחת דורשת תרגול. במוסדות שיקום יש תמיד מקלחון. בבית לעיתים תכופות יש אמבטיה ואז הגישה אליה דורשת תרגול בפני עצמו.
למעשה, אצל רוב המטופלים שמשתחררים מבתי חולים לביתם לאחר שהשלימו את עיקר התהליך אך לא את כולו, קיימות עדיין נכויות מסוימות הדורשות המשך שיקום אמבולטורי, שבדרך-כלל דורש המתנה ולרוב המשך השיקום הוא לא בבית המטופל, כך שהיתרונות שהוזכרו כאן לא מקבלים התייחסות והתרגול לחפצים ולסביבה הביתית הפרטית נותרים ללא מענה.
לבסוף חשוב לציין את היתרונות הברורים אך הלא פחות חשובים של הבית. הבית הוא קודם כל סביבה מוכרת ותומכת. ההימצאות בקרבת המשפחה והחברים, האוכל הביתי, החפצים אישיים, כל אלה משפרים את איכות חייו של המשתקם ומהווים סביבה מצוינת עבורו לתהליך השיקום.
גם למשפחה יש נוחות רבה יותר, כיוון שאין היא צריכה להיות בנסיעות תכופות לבית החולים או למוסד השיקומי, לשלם לחניונים ולבלות עם קרוביהם בזמני ביקור קצובים. עבור המתגוררים בפריפריה ובאזורים מרוחקים הפתרון של שיקום ביתי יכול להיות גלגל הצלה של ממש.
שיקום ביתי הוא תהליך שיקום לכל דבר לפי אמות המידה והסטנדרטים של שיקום במוסד או בבית חולים, וככזה האחריות הרפואית לא "נופלת" על המשפחות, אלא היא של הצוות הרפואי המטפל
הצוות כולל אחות שתפקידה הוא הערכה סיעודית, הדרכת המטופל למניעת פצעי לחץ ו/או טיפול בפצעים קיימים מהניתוח, הדרכת נטילת תרופות, לקיחת מדדים;פיזיותרפיסט ו/או מרפא בעיסוק שעובדים בשני מישורים : תיפקודי – רחצה, צחצוח שיניים, שירותים ותפקוד יומיומי בסיסי – ניקיון, ניהול כספים, קניות, נטילת תרופות, ובמישור הקוגניטיבי, אחרי פגיעת ראש והערכה קוגניטיבית, תפקודים ניהוליים, התמצאות במרחב וכו'. לפי הצורך משתלבים גם תזונאי/ת או קלינאי/ת תקשורת. הצוות כולל גם עובד סוציאלי, שתפקידו הוא התנהלות מול רשויות כביטוח לאומי, הגשת טפסים והן נתינת תמיכה למטופל ולמשפחתו.
חשוב לדעת ששיקום בבית דורש כמה דברים: תנאי בסיסי למטופל בשיקום בבית הוא יציבות רפואית. במידה ואינו יציב רפואית, הסביבה התואמת ביותר עבורו הינה בבית חולים עם מחלקת שיקום/בית חולים שיקומי. תנאי נוסף הוא נוכחות מטפל עיקרי שהוא בן משפחה או עובד זר שזמינים להיות בבית עם המשתקם. כמו כן, התאמת הבית ונגישות אליו, אשר ניתן לבצע בהכנה מוקדמת וכמובן רצון ונכונות המשתקם ובני משפחתו לעבור את התהליך בבית. לשם כך חשוב שהצוותים המטפלים יעניקו את כל המידע לגבי אפשרויות השיקום על יתרונותיהם וחסרונותיהם וזאת כחלק מזכותם לקבל את השיקום באופן שנוח ומתאים להם ויטיב את תהליך השיקום שלהם.