סוכרת בעקבות הכרס – דר' עמיאל פייגנבאום, מומחה לרפואת משפחה

קצר בזמן? הנה סיכום מקוצר:

· מנתונים חדשים שנאספו השנה במרכזי בריאות ע.ש.ר בחולי "סוכרס" (סוכרת + כרס) הסובלים מהשמנת יתר, אשר טופלו בהורמון חדש(GLP-1) לאיזון הסוכר, בשילוב טיפול התנהגותי קוגנטיבי, תזונה נכונה ופעילות גופנית, עולה כי, שיעור הירידה הממוצע במשקלם היה 9.2 ק"ג. מטופלים אלה ניסו כל דיאטה אפשרית ללא הצלחה.

העלייה המהירה בשכיחותן של השמנה, סוכרת סוג 2 (סוכרת שאינה תלויה באינסולין) והסיבוכים המשותפים למחלות אלו, הן בעיות רפואיות שכל העולם המערבי מתמודד איתן. ברחבי העולם חיים כיום יותר ממיליארד אנשים הסובלים מעודף משקל וכ-320 מיליון ביניהם סובלים מהשמנה חולנית. כיום יש למעלה מ-240 מיליון איש הסובלים מסוכרת. באירופה בלבד כ-33 מיליון מבוגרים לוקים הן בסוכרת והן בהשמנה. לתשעים אחוז מכלל חולי הסוכרת מסוג 2 ניתן לייחס את המחלה לעליה במשקל הגוף.

שכיחות השמנה והסוכרת בישראל

אחד מתוך שבעה ישראלים חולה בסוכרת, או שהוא נמצא במצב טרום סוכרת. בישראל למעלה ממחצית האוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל וכ-20% מהאנשים הבוגרים בישראל סובלים מהשמנת יתר. בארץ מאובחנים כיום כשלוש מאות אלף חולי סוכרת המטופלים בתרופות, ביניהם כעשרים אחוזים מטופלים באינסולין ו-240 אלף נוספים מטופלים בתרופות פומיות (כדורים). כמחצית מחולי הסוכרת בישראל המטופלים תרופתית למרות הטיפול התרופתי ערכי הסוכר שלהם אינם מאוזנים, ורבים מתוכם סובלים מסיבוכי המחלה כגון: פגיעות בעיניים, בכליות, בכלי הדם ובמערכת העצבים. יש להדגיש כי שעיור החולים בסוכרת ובהשמנה הולך ועולה מידי שנה, הן בקרב מבוגרים והן בקרב צעירים.

פופולריים:

הקשר בין ההשמנה לסוכרת

ההשמנה הבטנית מהווה את אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לחלות בסוכרת מסוג 2.רקמת שומן הבטנית בלבד עשויה לגרום לעליה במספר הורמונים כמו רסיסטין,לפטין וירידה באדיפונקטין הגורמים לעמידות הגוף לפעילות האינסולין וכתוצאה מכך לעליה בערכי הסוכר בדם, והאצת התהליך של האתרוגנזיס- הופעת סתימות העורקים. העלייה המהירה בשכיחות ההשמנה בעולם היא הגורם המרכזי להופעת מגיפת הסוכרס-DIABESITY (סוכרת וכרס- האופיינית להשמנה באזור הבטן).

מחלת הסוכרת והטיפולים שהיו קיימים עד עתה

קיימים כיום מספר אתגרים בטיפול בחולי הסוכרת. המחלה הזו הינה מחלה מתקדמת המאופיינת בהפרעה בתפקוד תאי הביטא בלבלב האחראים על יצור והפרשת הורמון האינסולין. הורמון זה הינו ההורמון האחראי לחילוף החומרים התקין של הסוכר בגוף. בחולי סכרת סוג 1 קיימת פגיעה בכ- 99% מתאי הביטא בלבלב, ובקרב חולי הסוכרת סוג 2 קיימת פגיעה בכ- 65% מתאים אלה כתוצאה מהתגברות תהליך הנקרא אפופטוזיס (הרס של תאים) בלבלב. כתוצאה מפגיעה זו בלבלב נגרמת ההפרעה בוויסות חילוף החומרים של הסוכר , ועליה בסיכון לסבול ממחלות לב וכלי דם.

בטיפולים הנוכחיים הקיימים לאיזון ערכי הסוכר החולים צריכים להתמודד עם מספר סיכונים כמו: היפגליקמיה (נפילה בערכי הסוכר) ועליה במשקל.
בסוכרתיים מסוג 2 קיימת הפרעה בבקרת התיאבון במוח כתוצאה מירידה ברמות האינסולין האנדוגני-האינסולין המיוצר בלבלב, ורבים מבין חולי הסוכרת נוהגים לנשנש בין הארוחות כתוצאה מפחד מנפילה בערכי הסוכר (היפוגליקמיה).
בין הסיכונים של הטיפולים הקיימים הוא הופעת היפוגליקמיה- ירידה פתאומית בערכי הסוכר בדם מתחת לרמתו התקינה, וצורך בניתור קבוע של רמות הסוכר בדם כדי למנוע ירידה או עליה דרסטית בערכי הסוכר. ניתור זה מצריך ביצוע מספר בדיקות דם במהלך היום הפוגעים באיכות חייהם של החולים.

הטיפול ב 1-GLP -הורמונים חדשים לאיזון רמות הסוכר

כבר מזה שנים רבות מנסים חוקרים רבים למצוא תרופה היכולה להחזיר את מסת תאי הביטא בלבלב לתפקודם התקין. מבין התכשירים הרבים שנוסו במטרה לחדש את תפקודם התקין של תאי הביטא בלבלב שנהרסו במחלה התגלו ההורמונים מקבוצת האינקרטינים השייכים לקבוצת החלבונים הדומים לגלוקגון – GLP- 1 .

חומרים אלה נראים כאחד המועמדים המבטיחים ביותר לגרום לתהליך זה בלבלב שיגרום לעיכוב התקדמות המחלה, להפסקת תהליך ההרס של הלבלב, ואף לגרום להתרבות של תאי ביטא תקינים, וכך לחדש את מסת התאים הבריאים הללו. תהליך החידוש של תאי הלבלב נמצא עד עתה בחיות מעבדה, אך בהתבסס על מחקרים שבוצעו לאחרונה על רקמות של תאי לבלב של בני אדם הוכח כי קיימת התרבות של תאים אלה גם בקרב מבוגרים, וניתן להאיץ את התהליך הזה בנסיבות שונות.

קיימים בשוק שני תכשירים המחקים את פעילותו של הורמון ה-GLP-1 : ויקטוזה (97% חיקוי להורמון האנושי) ובאייטה (50% חיקוי להורמון האנושי)

במחקרים נמצא כי טיפול זה מתאים ויעיל לאנשים הסובלים מסכרת סוג 2 ומהשמנה ומביאה לשיפור במצבם הרפואי של הסובלים. בעזרת הטיפול חולי סכרת הסובלים מעודף משקל יכולים גם להגיע לאיזון וגם להרזות בדרך קלה יותר ולשמור על הישגם זה לאורך שנים.

מהו מנגנון הפעולה של הטיפול ב GLP-1?

הורמון ה-GLP-1 פועל בו זמנית על מספר איברים בגוף וביניהם: הלבלב, המוח, מערכת העיכול והכבד ובכך יעילותה. היא מאפשרת טיפול מערכתי כבר בשלבים המוקדמים של הסוכרת,

ה- GLP-1 הינו חלבון טבעי הנוצר בתאי L במערכת העיכול ובעצבי המוח בהיפותאלאמוס- המרכז האחראי על בקרת תחושות הרעב והשובע. החלבון הזה מופרש בגוף רק כתגובה לאכילה כתוצאה מהמצאות אוכל בקיבה. הוא שייך לקבוצת ההורמונים הנקראים אינקרטינים האחראים לוויסות רמות הסוכר בדם, והינם בעלי תפקיד משמעותי בפעילותו התקינה של האינסולין. במחקרים נמצא כי רמתו של ההורמון הזה נמוכה בקרב חולי הסוכרת, והוכח כי טיפול ב-GLP-1 משקם באופן ישיר את רמות הסוכר בדם לרמות כמעט רגילות אצל חולים אלה ועוזר בתהליך העיכול של המזון. הוא מאט את קצב פינוי הקיבה מהאוכל ומפחית את הפרשת החומצה בקיבה, ובכך מסייע לאיזון טוב יותר של ערכי הסוכר לאחר הארוחות.

כיצד הטיפול ב GLP-1 מאפשר איזון טוב יותר של ערכי הסוכר?

הטיפול פועל בו זמנית במספר מנגנונים, ונמצא לראשונה כי קיים פוטנציאל להאט את קצב התקדמות הסוכרת באמצעות המנגנונים הבאים:

1.הגברת הרגישות של תאי הביטא בלבלב לרמות הסוכר בדם, והתוצאה היא הגברת יצור האינסולין ושיפור בהפרשתו של האינסולין לאחר הארוחות, ובכך היא מונעת את העלייה בערכי הסוכר בדם לאחר הארוחה.
2.הגדלת מסת תאי הביטא בלבלב. במחקר שפורסם בעיתון הרפואי אנדוקרינולוגיה נמצא כי בבעלי- חיים תרופה זו גורמת לשגשוג של תאי הביטא, עליה בגודל התאים ומונעת אפופטוזיס- הרס של תאי הלבלב האופייני לחולי סכרת.
3.האטה בהפרשת הגלוקגון- הורמון הגורם לעליה בערכי הסוכר.
4.הפחתה ביצור של הסוכר בכבד.
5.שיפור בקליטת הסוכר בשרירים השונים בגוף.

הטיפולים החדישים לירידה במשקל לחולי סוכרס

ידוע מזמן כי דיאטות להרזיה אינן יעילות לאורך שנים. הדיאטות השונות כולן מבוססות על כוח הרצון שהינו כוח מתכלה. כוח הרצון הוא אשליה,הוא מסייע בתחילת התהליך אך לאורך זמן ההתבססות על כוח הרצון נדונה מראש לכשלון. רוב התרופות לטיפול בסכרת שהיו בשימוש עד עתה גרמו לעליה במשקל (תהליך שגרם להחמרת באיזון ערכי הסוכר לאורך זמן) או השאירו את המשקל יציב ולא גרמו לירידה במשקל.

הטיפול ב GLP-1 מאט את קצב עיכול המזון בקיבה ובכך הוא מגביר את תחושת השובע ומקטין את הצריכה הקלורית, כמו כן הוא פועל בהיפותאלמאוס- המרכז במוח האחראי על תחושות הרעב והשובע, מגביר את תחושת השובע ומפחית את הרצון לאכילת פחמימות פשוטות (מאכלים מתוקים).

לטיפול ב GLP-1 יש מנגנון נוסף המסייע בתהליך ההרזיה והוא הגברת ההוצאה הקלורית במנוחה. בניגוד לכל דיאטה אחרת הגורמת למצב של DOWN REGULATION המתבטא בירידה בהוצאה הקלורית בעת ביצוע הדיאטה הטיפול ב GPL-1 מביא לעליה בהוצאה הקלורית הן במנוחה והן בעת ביצוע מאמצים ובכך מביא לירידה משמעותית במשקל.

לאור השפעת המנגנון היחודי של GLP-1 על ההורדה במשקל , הטיפול נבדק במחקרים לטיפול בהשמנה בלבד. נתונים ראשוניים התפרסמו לאחרונה בעיתון הרפואי "לנצט" הראו כי בתום שנה של מעקב מטופלי ה-GLP-1 השילו מעצמם בממוצע תשעה ק"ג לעומת חמישה ק"ג שהשילו ממשקלם המטופלים בתרופת ההרזיה האחרת.

בעבודות מחקר אחרות נמצא כי אלה המטופלים ב GLP-1 מאבדים יותר שומן ויסרלי- שומן החבוי עמוק בבטן והמסוכן לבריאות ופחות שומן תת עורי שאינו מסוכן לבריאות.

מנתונים שנאספו השנה במרכזי בריאות ע.ש.ר בחולי סוכרס הסובלים מהשמנת יתר אשר טופלו ב GLP-1 בשילוב טיפול התנהגותי קוגנטיבי ,הדרכה לפעילות גופנית ותזונתית ומעקב רפואי , עולה כי,האיזון השתפר ב 1.1% A1C ושיעור הירידה הממוצע במשקלם הינו 9.2 ק"ג .

בתכנית נטלו חלק 68 איש סוכרתיים( 55 נשים ו -13 גברים),הגיל הממוצע 52.

מטופלים אלה ניסו כל דיאטה אפשרית אך לא הצליחו לשפר את איזון הסוכר ולהוריד ממשקלם. משך הטיפול הממוצע היה 7 חודשים, שיעור הירידה בהמוגלובין המסוכרר 1.1 אחוזים, שיעור הירידה בשומני הדם (הטריגליצרידים) היה ב 17%.

התכנית הינה תכנית אינטנסיבית רב- מערכתית הנעזרת בטיפול ב GLP-1 ומבוסס על מחקרים רפואיים. שיטת טיפול זו מהווה חידוש בטיפול בחולי הסוכרס ונותנת תקווה ומענה לחולים אלה לשפר את מצבם הבריאותי והמראה החיצוני בדרך קלה ובריאה יותר, באופן שלא ניתן היה עד כה.