סכיזופרניה: כל הטיפים להתמודדות המשפחה – באדיבות מיינד קליניק – מרכז לטיפול ועזרה מגמילה מסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות

אורנה (שם בדוי) בת 23, בכורה בין שני אחים, מתגוררת בבית הוריה. לפני כשנתיים חוותה אירוע פסיכוטי במהלכו התלוננה על שמיעת קולות. הוריה שמו לב שהיא דיברה לעצמה, ובזמן ארוחת שישי ניסתה לקפוץ מהמרפסת. הוריה המבוהלים הגיעו לחדר מיון ואורנה אושפזה במחלקה סגורה של בית חולים פסיכיאטרי. לאחר שבועיים היא חזרה הביתה. מצבה הוטב, אך את האחים הטרידו שאלות רבות כגון: כיצד זה קרה לאחותם, האם זה יקרה גם להם, האם המחלה עוברת בתורשה, כיצד להסביר לחברים שאחותם אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי, ומה אם כולם ידעו שאחותם סכיזופרנית. אמה של אורנה נאלצה לקחת חופשה ללא תשלום מעבודתה כדי לטפל בבתם, וכל עול הפרנסה נפל על האב. את כולם הטרידה השאלה האם האירוע עלול לחזור על עצמו.

מהם הקשיים איתם מתמודדת משפחתו של חולה בסכיזופרניה?

בדרך כלל המשפחה עוברת תהליך הדרגתי וארוך של קבלה והכרה בבעיה. התהליך מלווה ברגשות אשמה, הכחשה, רגשות של כישלון ואובדן ציפיות על בן המשפחה החולה.
אי ודאות לפני התקפים עתידיים בשל חוסר יציבות רגשית של החולה גורמים ללחץ ומצוקה אצל בני המשפחה. משפחות סובלות מחוסר ידע לגבי המחלה ולכן מתעוררים חלוקי דעות רבים כיצד לנהוג עם בן המשפחה החולה.
משפחה עלולה לחוות פגיעה במעגל החיים שלה כיחידה משפחתית ושל כל אחד מבני המשפחה בנפרד. כתוצאה מהבושה, חוסר בשעות הפנאי, המצוקה והלחץ תחול התרחקות מהמעגל החברתי. עקב הצורך להיות עם החולה ובשל הקשיים הרגשיים הנובעים ממשברים הקשורים לחולה עשויים להתעורר קשיים כלכליים ופגיעה באפשרות העבודה והפרנסה מצד החולה והן מצד בני משפחתו.
הטיפול בחולה שסובל מסכיזופרניה הופך להיות קשה יותר בשל מצבו הקוגניטיבי אשר מקשה על בני המשפחה לתקשר איתו. בנוסף, במקרים רבים המשפחה נדרשת להשגיח על החולה בשל התנהגויות מסוכנות שלו.

מה קורה כאשר אחד מבני הזוג חולה?

כאשר אחד מבני הזוג חולה בסכיזופרניה, המחלה מפרה את האיזון הזוגי והנטל נופל על בן הזוג הבריא. בן הזוג החולה מפתח תלות בבן הזוג הבריא. צורכי התלות והעצמאות של בן הזוג החולה מקבלים עדיפות על פני צרכיו של הבריא.
בן הזוג המטפל הופך לעתים חסר אונים אל מול הצורך לקבל על עצמו את תפקיד "החזק" בין בני הזוג. הוא נאלץ לקחת על עצמו משימות רבות שעלולות להגביל אותו מבחינת ההתפתחות האישית שלו עצמו. לעיתים בני הזוג חווים אובדן אינטימיות, בדידות חברתית ונאלצים להתמודד עם סטיגמה.

מה קורה כשהורה לילדים צעירים לוקה בסכיזופרניה?

כאשר הורה לילדים צעירים לוקה בסכיזופרניה, בשל מצבו הוא מתקשה להתפנות לילדיו ולרוב אינו מצליח למלא היטב את תפקידו. לעתים קרובות ההורים מנסים להסתיר מילדיהם את המצב, בחוסר הצלחה בדרך כלל.
חשוב לזכור כי ילדים רגישים מאוד למתרחש אצל ההורים, ולכן, עדיף למצוא הסבר מתאים לגילו של הילד, אשר ירגיע את החששות שמתעוררים בו עקב מצבו של ההורה. עדיף להסביר להם שההורה מוגבל מאשר להמציא תירוצים שמעוררים דאגה וחוסר ביטחון.

מה קורה כשכהורה לילדים בוגרים לוקה בסכיזופרניה?

כאשר ההורה החולה הופך להיות תלוי במשפחה, בפני הילד הבוגר עומדות השאלות, האם הוא יכול להתמודד עם המצב? האם הוא עושה מספיק?
אחריות הילד המטפל בהורה שסובל מסכיזופרניה יכולה להשפיע על איכות יחסיו של הילד עם בן זוגו ועם ילדיו. מצוקות הבנים המטפלים גוברות בגלל הצטמצמות בזמנם הפנוי, הפרעות בשגרת החיים, הוצאות כספיות ועוד.
כתוצאה מכל אלה הרבה בנים מטפלים מותשים פיזית ונפשית. לעתים בגלל הבושה הם נמנעים מלבקש עזרה מבחוץ וכל נטל הטיפול נופל עליהם.

מה קורה כשאחד האחים לוקה בסכיזופרניה?

דנה בת 20 היא אחות בכורה בין שלוש אחיות. התפרצות המחלה אצלה מאוד הפחידה את שתי אחיותיה. בפגישות טיפול הן חזרו והדגישו את פחדיהם מהתפרצות המחלה גם אצלן.
הן היו טרודות בשאלה: "אם זה קרה לאחותי הבכורה האם זה יכול לקרות גם לי"? שאלות דומות שאל את עצמו שון בן 18 כאשר אחיו התאום אילן חלה בסכיזופרניה.
סוגיות רגשיות רבות מטרידות את אחי החולה שלקה בסכיזופרניה. התפרצות המחלה מעלה אצל אחים חששות הקשורות במרכיב התורשתי של המחלה, רגשות סותרים כלפי האח החולה, בושה וחשש מסטיגמה.

במה המשפחה יכולה לעזור לחולה בסכיזופרניה?

למשפחה יש תפקיד מרכזי בסיוע לבן המשפחה החולה. העזרה יכולה להינתן בתחומים רבים, ביניהם: תמיכה בעת משבר, עידוד לפנות לטיפול, פיקוח על קיום הוראות רפואיות, תמיכה בעת הופעת מחשבות התאבדות, ליווי בתהליך השיקומי ותמיכה בהמשך טיפול מניעתי. בעזרת המשפחה ניתן לבנות תוכניות מסייעות, הכוללות הרפיה, פעילות גופנית, בניית סדר יום ועוד. בהתמודדות עם סכיזופרניה על בני המשפחה להבין שהמחלה אינה בשליטת החולה, שהחולה אינו בחר בהתנהגותו, שהוא מתנהג כך או אחרת לא בגלל שהוא מתפנק או מפני שהוא "חלש אופי", אלא עקב מחלה שהתפרצה אצלו.
לעתים קרובות בני משפחה טרודים בשאלה "עד כמה ללחוץ על החולה?". אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. קיים איזון עדין בין דרבון לפעולה, ובין לחץ מוגזם על החולה. הדרכה של הצוות המקצועי המטפל תסייע למשפחה לתמוך בבן המשפחה בלי להקשות את מצבו.
כשהמצב הולך ומחמיר, בשלב החריף של המחלה, הסובל מתקשה לרסן את עצמו, שיפוט המציאות שלו נעשה לקוי והוא סובל מתפיסות שגויות. בשלב זה הוא נזקק לעזרתם ומעורבותם של בני משפחתו במתרחש. תפקידם של בני המשפחה לעצור התנהגויות ההרסניות על ידי פניה לקבלת עזרה מקצועית.
גיוס בני המשפחה להגברת שיתוף הפעולה ביניהם, מביא לשיפור ההבנה לצרכים המיוחדים של החולה, וליצירת אווירה רגשית משפחתית תומכת ומעודדת.
כדי להקל על המשפחה, אנשי מקצוע עוזרים להם להתארגן סביב המשבר וללמוד לחיות לצד המחלה. משפחות שמתמודדות עם בן משפחתם שסובל מסכיזופרניה יכולים לעזר בסיוע המקצועי על ידי גופים וולונטריים כדוגמת ארגון "אנוש" שלו סניפים רבים בכל רחבי הארץ.
בנוסף, ניתן לפנות לקבלת יעוץ והדרכה משפחתית באופן דיסקרטי ומקצועי על ידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים.