8 עובדות על סרטן הערמונית – ד"ר ויקטוריה ניימן, רופאה בכירה במכון האונקולוגי על שם דוידוף, מרכז רפואי רבין

סרטן הערמונית הינו סוג הסרטן השכיח בקרב גברים, בעיקר מעל גיל 50, כאשר ההערכה היא כי אחד מכל 6 גברים – יאובחן עם סרטן הערמונית במהלך חייו. האם ניתן לרפא את המחלה? כיצד ניתן לאבחן?
מהי שיטת הטיפול העדיפה? לפניכם 8 עובדות חשובות על המחלה וההתמודדות עימה

מחלה ניתנת לטיפול

לצד היותו הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים, חלק ניכר מהמאובחנים כחולים בסרטן הערמונית יחלימו מהמחלה באמצעות קבלת טיפול מתאים. כיום, ניתן לומר כי גם חולים מבוגרים הסובלים ממחלות נוספות, או המחלה חזרה אצלם, יכולים לקבל טיפול שיסייע להם לחיות עם המחלה, כך שרק מעטים מהמאובחנים ימותו ממנה.

פופולריים:

לא תמיד צריך טיפול

בניגוד למחלות סרטן אחרות, גידול בערמונית יכול להישאר כפי שהוא לאורך תקופה ארוכה. למעשה, רבים מהגידולים בערמונית הינם "פאסיביים", מתפתחים לאט לאורך עשרות שנים ויכולים להביא אדם לשיבה טובה גם ללא טיפול. עם זאת, חשוב לבצע מעקב סדיר והשגחה בכדי לוודא כי הגידול לא מתקדם ודורש טיפול. מעקב פעיל כולל בקרה בכל 6 חודשים ולעיתים ביצוע בדיקות ביופסיה בכדי לעקוב אחר התקדמות הגידול.

תסמינים מופיעים בשלב מתקדם

סרטן הערמונית בשלביו המוקדמים אינו גורם בדרך כלל לתסמינים, ולא בא לידי ביטוי בסימנים חיצוניים. תסמינים אלו יופיעו כאשר הגידול יגדל ויפעיל לחץ על צינור השופכה – מצב שיכול להיווצר גם שנים ארוכות לאחר היווצרות הגידול עצמו. כמו כן, חשוב לשים לב באם מדובר בגידול סרטני או בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (לא סרטנית), שגורמת לסימפטומים זהים. התסמינים לגידול בבלוטת הערמונית כוללים קושי וכאב במתן שתן, עליה בתדירות מתן שתן, לעיתים הופעת דם בשתן וכאבים בעצמות במידה והגידול שלח גרורות.

PSA אינו המדד היחיד לאבחון המחלה

את סרטן הערמונית מאבחנים באמצעות מישוש הערמונית דרך פי הטבעת וביצוע בדיקת דם המודדת את רמת ה-PSA אצל האדם. PSA הינו חלבון ספציפי לבלוטת הערמונית, אשר חריגתו מטווח הנורמה עלולה להעיד על קיומו של סרטן. עם זאת, חשוב לדעת כי בטווח חריגה מסוים במדד ה-PSA יש סיכוי גדול יותר כי מדובר בהגדלה שפירה של הערמונית ולא בגידול סרטני. לכן, התווספו בשנים האחרונות בדיקות נוספות, כמו MRI ו-PCA-3, שמטרתן לנסות להצביע על ההסתברות לגידול סרטני ולהקטין את הצורך בביצוע ביופסיה במידה שאין בה צורך. בדיקת PCA-3 (שאיננה בסל הבריאות) נעשית בדגימת שתן הנלקחת לאחר עיסוי הערמונית. היחס בין מספר עותקי RNA של הגן PCA-3 למספר עותקי RNA של PSAנותן תוצאה של PCA-3 Score, כאשר בעזרתו ניתן להעריך את הסיכון של סרטן הערמונית ולשקול צורך בביופסיות חוזרות.

ביופסיה היא הקובעת

עריכת ביופסיה של הערמונית מתבצעת לעיתים דרך פי הטבעת, ולעיתים דרך עור הפרינאום (האזור בין פי הטבעת והאשכים) – שיטה המאפשרת מספר גדול יותר של דגימות מהערמונית המסייעות לקבלת מידע טוב יותר על מצבה. הבחירה בשיטת הביופסיה מותאמת אישית לכל נבדק, ותוצאותיה הן המעידות באופן מוכח האם ישנו גידול סרטני בערמונית.

טיפול הורמונאלי כטיפול ראשוני (במחלה מתקדמת)

מטופלים יקבלו זריקות להורדת רמת ההורמון הגברי טסטוסטרון, כשלב ראשון של טיפול במחלה. עם זאת, חלק ניכר מהחולים חווים התקדמות של המחלה, לאחר שהגיבו לטיפול הראשוני, וזקוקים לטיפול נוסף עבור שלב מתקדם יותר של המחלה.

לא עוד כימותרפיה כטיפול יחיד

עד לפני מספר שנים, הטיפול המקובל והעיקרי לחולים שפיתחו עמידות לסירוס היה טיפול כימותרפי, טיפול שאמנם נמצא כיעיל אך לא התאים לחלק מהחולים (בעלי מחלות רקע נוספות, עם תפקוד כללי ירוד, או מבוגרים מאוד) וכן כלל עימו תופעות לוואי רבות שפגעו באיכות החיים של החולים. בשנים האחרונות פותחו טיפולים הורמונאליים חדשים, דוגמת אבירטרון (זייטיגה), המעכב את ייצור הטסטוסטרון באשכים, ביותרת הכליה ובגידול, ואנזלותמיד (אקסטנדי), המעכב את הקולטן לאנדרוגן ומונעים את התקדמות המחלה לצד הארכת שרידות החולה. הטיפול באקסטנדי אינו מצריך טיפול בסטרואידים, העלולים לגרום לחוסר איזון לחולים סוכרתיים, או לחולים שסובלים מיתר לחץ דם. שתי התרופות נמצאות כיום בסל התרופות. כיום מתנהלים מחקרים רבים, גם בישראל, אשר משלבים את התרופות ההורמונליות החדשות בשלבים יותר מוקדמים וגם בשילוב עם טיפול קרינתי. טיפול נוסף הוא Bone targeted therapy, תרופות מכוונות נגד גרורות שלדיות, כגון XOFIGO, חלקיק אלפה אשר מתחרה עם סידן באזור של התרבות תאים בקצב גבוה וברגע שהוא מחליף את מקומו בגרורה הוא משחרר למקום קרינת אלפה במקום עם השמדה של תאים ממאירים .טיפול זה גם נמצא כמאריך שרידות של חולי סרטן ערמונית גרורתי, אך מתאים רק לחולים עם פיזור שלדי. יש לציין, שאפשר ורצוי לשלב את הטיפול עם אקסטנדי או זייטיגה.

כריתה או קרינה כשיטות טיפול נוספות

ניתוח כריתה של בלוטת הערמונית הוא טיפול מקובל למחלה, וניתן לביצוע באמצעות מספר שיטות ניתוחיות (גישה פתוחה, גישה לפרוסקופית וגישה בסיוע רובוט). ההבדלים בין השיטות השונות יכולים לבוא לידי ביטוי בתופעות הלוואי והסיבוכים האופציונאליים לאחר הניתוח, המתבטאים בפגיעה בשליטה במתן שתן ובאונות. קרינה חיצונית גם היא שיטת טיפול אפקטיבית לא פחות, הניתנת לעיתים בשילוב טיפול הורמונאלי.
כיום קיימים מאיצים חדישים, מתוחכמים, המאפשרים מתן קרינה מדויקת יותר לצד הפחתת תופעות לוואי לאיברים הסמוכים. קרינה פנימית (ברכיטרפיה), המבוצעת בחדר ניתוח וכוללת השתלה של מקורות קרינה לתוך בלוטת הערמונית, הינה אלטרנטיבה לניתוח כריתה או לקרינה חיצונית, מפחיתה את הסיכון לסיבוכים האפשריים אך איננה מתאימה לכל חולה.