אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

 נבחרי MedPortal
ד''ר גידי רובינשטיין
פסיכותרפיה.

זאב דניאלי
מחשבים וניהול.

ד''ר בלומנקרנץ חיה
פסיכיאטריה, מורשית לעיסוק בהיפנוזה.

רפאל רוזנסקי
רפואה סינית .

רוצה להופיע כאן?
(אנציקלופדיה) בריאות הנפש > מתח וחרדה

דרכים להתמודדות עם מתח וחרדה


ערן רענן / 25.10.15
המלצות להתמודדות עם מצבים מתוחים

בשבועות האחרונים אנו חווים מציאות מורכבת, כואבת, ולצערנו כה מוכרת עד כדי כבר שגרתית. ועם זאת, לא ניתן בדעת שפויה להתרגל לשגרה שכזו, לא ניתן להסתגל אליה, וככל שהיא נמשכת, כך היא גובה מחיר גבוה יותר. הן בגוף והן בנפש.

על המחירים של שאנו משלמים בגוף, אין מה להרחיב יותר מידי. הם מתוקשרים מאוד ומפורסמים מיד בכל כלי התקשורת האפשריים, בכל מדיה קיימת, בכל בית כמעט. המחיר הנפשי אמנם, הינו בלתי נראה. לעיתים אף אינו מורגש תחילה, ומתחיל לתת את אותותיו וסימניו חודשים לאחר אירוע כזה או אחר.

ישנה סברה מוטעית, הגורסת שרק אנשים אשר נחשפים באופן ישיר לאירוע לחץ משמעותי, טראומתי, מסכן חיים – קרי היותם בקרבת פיגוע חבלני, מעורבים ישירות בתאונת דרכים וכד', נמצאים בקבוצת סיכון להיות נפגעי חרדה, או לחילופין לפתח תסמינים של פוסט טראומה וכיו"ב. לצערנו, לא רק שסברה זו אינה נכונה אלא אף לעיתים קרובות מטעה.

מחקרים הראו באופן חד משמעי, שחשיפה לאירועי לחץ בדמות פיגועים, דיווחי חדשות על מקרי רצח ואלימות קשים, בין אם בארץ או בעולם, יכולים לגרום להפרעות חרדה באופן זהה לאלו אשר נחשפו באופן ישיר לאותם אירועים ממש. בעידן המודרני, לעיתים קרובות נמצא כי התקשורת מסוגלת לדווח דקות ספורות מזירת אירוע רב נפגעים, לשדר תמונות קשות בזמן אמת, אשר גם אם טושטשו, אינן יכולות למנוע מהדמיון להשלים את הפערים. תמונות אלו ממשיכות ללוות אותנו לאורך היום, לעיתים הן חוזרות בלילה לפני השינה, ולעיתים כאמור, הן יכולות לחזור במפתיעה, ללא כל התרעה או ציפייה מראש, שבועות וחודשים מאוחר יותר.

כך שלמעשה כלל האוכלוסייה בישראל נמצאת חשופה ובאופן תמידי למקורות לחץ חיצוניים, אשר אין להקל ראש בכוח ההשפעה שלהן עלינו. מעבר לכך, ישנה קבוצה נוספת אשר עבורה השבועות האחרונים מהווים סכנה גבוהה יותר, וזוהי אותה קבוצה של אנשים שכבר פיתחה רגישות יתרה, לרוב בעקבות חשיפה קודמת לאירוע לחץ קיצוני או טראומתי בו היו מעורבים בעצמם, או אף יתכן שהושפעו בעקבות הכרות של אדם אחר שהיה מעורב באירוע שכזה, והושפעו ממנו בעקבות כך. קבוצה זו כאמור, בעלת פוטנציאל גבוה יותר לסבול מהפרעות חרדה, מתח, עצבנות, מצב רוח, ובמקרים חמורים יותר אף לפתח תסמינים ראשונים של פוסט טראומה.

אז מה ניתן וחשוב לעשות? כיצד ניתן להתמודד ביעילות עם המציאות בה אנו חיים, לצד שמירה על רמת התפקוד הנדרשת מאיתנו ביום יום? להלן מספר טיפים שאולי יוכלו לעזור:

1. הכירו בכך שאנו חיים כיום במצב יוצא דופן, וכי למצב זה יש ויהיו השלכות ישירות ועקיפות עליכם ועל האנשים שמסביבכם.

2. גלו סבלנות כלפי מצבים יוצאי דופן שקורים לכם או עוברים עליכם – זה יכול להיות פקק תנועה שנתקלת בו, כאב ראש חזק שפתאום הגיח משום מקום...או עצבנות של הבוס שיוצאת כלפיכם ללא כל סיבה ברורה לעין. סבלנות תאפשר לכם להסתגל בגמישות רבה יותר למצב.

3. הימנעו ככל הניתן למצב בו אתם מחוברים 24/7 לחדשות, לדיווחים, לשידורים וכד'. קבעו לכם זמנים מוגדרים בהם אתם מתפנים להתעדכן בכל מה שקרה במהלך היום, והקפידו עליהם. גם אם שמעתם מתגובות של הסובבים אתכם שהיה עוד פיגוע, נסו ככל האפשר לשמור על איפוק ולחכות לזמן שקבעתם שתתעדכנו. הצורך לדעת כל מה שקורה מיד ובזמן אמת, נובע מתוך הקושי להתמודד עם חוסר הידיעה, ומטרתו היא להוריד ולהפחית לחץ ומתח. בפועל, התוצאה היא לחלוטין הפוכה והיא בבחינת 'אשר יגורתי בא לי'. אנו אוגרים ידיעה ועוד ידיעה לכדי מתח רב, הבא לידי ביטוי בגוף, בנפש, ובתקשורת הבין אישית שלנו עם הסובבים אותנו.

4. אמצו דרך התמודדות אקטיבית בזמן אמת. עשו זאת ע"י כך שהיו קשובים לעצמכם ולצרכים שלכם, ככל הניתן. עצה שהינה נכונה באופן כללי כמובן, אך בתקופה זו בפרט. שימו לב למה שקורה לכם במחשבות, ברגשות, במצב הרוח או אפילו בקשב שלכם לאחרים. אם אתם שמים לב לשינויים אשר הינם יוצאי דופן מגדר הרגיל והמוכר, התעסקו פחות בשאלה מדוע זה כך? ונסו לחפש יותר את התשובה מה אתם יכולים לעשות על מנת להקל על עצמכם – כרגע בזמן ההווה הנתון. אל תדחו את הפתרון לחופשה הבאה שתכננתם למשל.

5. הקדישו זמן ומחשבה לפעילויות אשר מסבות או הסבו לכם בעבר אושר, רגיעה, עונג והירגעות. זה יכול להיות מוזיקה שאתם אוהבים לשמוע – קחו את הדיסק ושמעו אותו באוטו. זה יכול להיות פעילות ספורטיבית שאתם נהנים ממנה, פעילות חברתית, זוגית ומשפחתית. *עבור הורים לילדים צעירים ומתבגרים – הדרך הטובה ביותר לאפשר שחרור של לחץ ומתחים, היא בילוי זמן משותף יחדיו. לא בהכרח יש צורך לשוחח על המצב ולהתייחס אליו. עצם השהות המשותפת וה"ביחד", הינה מקור חיובי להפגת ושחרור מתחים נפשיים. בימים אלו ישנה חשיבות יתרה לפעילויות משותפות אלא, בין אם במאמץ משותף לשבת כל המשפחה לאכול יחד ארוחת ערב, לשחק משחק קופסא אהוב, לראות סרט יחד וכד'. אם נתקלים בהתנגדות לכך, ניתן לגייס דווקא את המציאות יוצאת הדופן, ברצונכם להיות בזמנים אלא יחדיו, תוך שיתוף החשיבות שאתם ההורים רואים בכך.

6. ולסיום, ואולי בהדגשה יתרה, אל תישארו לבד עם המחשבות והתחושות שלכם. פנו לעזרה, כלשהי, ממש לא משנה כרגע לאיזו עזרה בחרתם לפנות, כל עוד לא נשארתם לבדכם. שתפו את שעובר עליכם, זה יכול את בן או בת הזוג, חבר קרוב, קולגה או איש מקצוע. ישנם אפשרויות רבות אותן ניתן למצוא בקלות בחיפוש מהיר באינטרנט בכל זמן. אנשים רבים חוששים כל כך להיתפס ע"י סביבתם כחלשים, בכיינים, ככאלו שלא מסוגלים להתמודד. או לחילופין תופסים אחרים ככאלה אם הם בחרו לפנות לעזרה, ועל כן בוחרים לא לפנות בעצמם. אל תתנו לסטיגמה ולבורות להנחות אתכם ולדון אתכם לסבל מיותר. ולמי שעדיין חושב פעמיים ומתקשה אומר, שלרוב ניתן לראות שדבר מה קשה עובר עלינו, כאשר אנו מבחינים או מעירים לנו בסביבתנו, שרמת התפקוד שלנו ירדה או נפגעה. עשו לעצמכם בוחן אישי, וקבעו עד כמה אתם מצליחים להעריך מ-1 עד 5 שמידת התפקוד שלכם בבית, בעבודה, בזוגיות וכד' נפגעה? 1 משמעו שרמת התפקוד לא נפגע כלל, ו-5 אומר שאינכם מתפקדים כלל כפי שאתם מכירים ורגילים. אני מציע לחזק את הבוחן גם בשאלת אותה השאלה אדם שקרוב אליכם. אם אתם מוצאים שמידת התפקוד שלכם עומד על 2.5 ומעלה, תעשו לעצמכם וליקירכם טובה גדולה – אל תישארו עם זה לבד.

הכותב – ערן רענן מנכ"ל עמותת מאניקר ,  מאמן למצבי הרוח ומטפל במגוון שיטות הוליסטיות
 
 
 
Image courtesy of Salvatore Vuono at http://www.freedigitalphotos.net/
 
 
 
סיגל איל - יחסי ציבור תקשורת ואסטרטגיה
052-6276229

תגיות: מתח וחרדה
 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה