אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר
(אנציקלופדיה) חדשות בריאות >

מדוע אסור לנו ומותר לכם?


18.3.14

מדוע אסור לנו ומותר לכם?

מאת: צביאל רופא

"אנחנו ממש פוחדים מפני אשפוז באברבנאל מכיוון שבאשפוזים הקודמים חווינו שם חוויות קשות וכואבות", כך סיפרו לי חברי קבוצת התמיכה שהתחלתי להנחות עוד בשנת 2002 בסניף אנוש בבת ים. באותה נשימה הם שאלו: האם באשפוזים הבאים נוכל לבחור בית החולים אחר? אז זהו, שלא. בניגוד לחולים במחלה פיזית הרשאים לבחור, גם אם לא באופן חופשי לחלוטין, באיזה בית חולים ירצו להתאשפז ולקבל טיפול, נפגעי הנפש הם קהל שבוי. הם משויכים למוסד אחד בלבד לפי כתובת מגורים, ואינם יכולים לקבל טיפול בשום מקום אחר זולת אותו מוסד.

ההסדר הזה אינו מעוגן בשום חוק או תקנה, אלא הוא פרי הסכם מנהלתי משנת 1978 (הסכם מנצ'ל-דורון) שבוטל לאחר כשנה. למרות ביטולו נותרו על כנם חלוקת הארץ ל-23 אזורים והשיוך הכפוי. הסדר זה פוגע בשוויון נפגעי הנפש ובזכותם הבסיסית לבחור מקום אשפוז. כל בית חולים הוא למעשה מונופול באזורו, מה שמוביל להיעדר תחרות ולתנאי האשפוז ירודים מאוד בדרך כלל מבחינה פיזית ואנושית.

האין די בכך שאנשים המתמודדים עם מצוקות נפשיות מפחדים מהמחלה שקיבלו מיד הגורל, האם נגזר עליהם לפחד גם מהאשפוז עצמו? נדמה היה שהמאבק לביטול השיטה האזורית הנ"ל, הנשענת על כרעי תרנגולת, יהיה עניין קל שבקלים. כמה טעינו.

חלפו עוד כשלוש שנים עד שהצלחנו למצוא עורכי דין שהיו מוכנים להגיש עתירה לבג"ץ בהתנדבות (פרו-בונו). עורכי הדין רון דרור ואופיר מנצ'ל ממשרד אדם בתל אביב התנדבו בחפץ לב למשימה הלא קלה, אך הסבירו לנו שקיימים מכשולים בדרך שבה בחרנו.

מסיבות שונות הוגשה העתירה רק בינואר 2010. היא הופנתה לגורמים הבאים:

1. מר בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ושר הבריאות

2. מר יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות

בג"ץ 133/10 הובא בפני השופטים הנשיאה דורית ביניש, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין והשופט ניל הנדל. בייניש, כתבה בין היתר בסיכום ההחלטה:

"מקובל עלינו כי יש לבחון את הנושא מחדש ולברר אם ההסדרים המעשיים הקיימים היום נותנים מענה הולם בשים לב למצב הקשה של המוסדות המטפלים בפגועי נפש ובהתחשב בכך שמדובר באוכלוסייה חלשה שיש להגן עליה מפני פגיעה נוספת. בנסיבות אלה שמענו מפי באת-כוח המדינה על דעת מנהל שירותי בריאות הנפש שנכח בדיון כי יש נכונות לבחון את ההסדרים מחדש, להעלותם על הכתב ולשקול לשם כך את ההיבט הבעייתי שהעלה בא-כוח העותרים. יתרה מזו, לפני קביעת ההסדר המיועד מוכנים הם ליתן לבא-כוח העותרים, או נציגות של החולים – שימוע, אם תהייה פנייה למשיבים לשם כך.

על רקע ההבנות הללו העתירה נדחית, תוך שמירת טיעוני כל אחד מהצדדים ככל שהדבר יידרש בעתיד".

ב-28 ביוני 2011 התקיים השימוע בפני ראש שירותיבריאות הנפש.בפגישה נכחו ראש שירותי בריאות הנפש, ד"ר גד לובין וסגנו. ומטעמנו - שר הבריאות לשעבר הרב נסים דהן, שני עורכי הדין שלנו, עו"ד רון דרור ועו"ד אופיר מנצ'ל ממשרד אדם, דליה רעייתי ואני.

ד"ר לובין, ראש השירות, שמע בסבלנות את עמדתנו, אך לא הביע שום נכונות לשנות את פני הדברים, ועמדתו הייתה נחרצת. בעקבות השימוע קיבלו הפסיכיאטרים המחוזיים הנחיה לגלות גמישות במקרה של טראומה מאשפוז קודם (הצרה היא שיש סעיף מעקר ומנטרל: בכפוף ל"תפוסת בית החולים הרלוונטי").

טענתנו היא שאנשים לפני אשפוז אינם במצב נפשי מתאים כדי להיאבק על זכות הבחירהשלהם, ורק במקרים נדירים חולים יילחמו על כך. פירושו של דבר: המערכת דבקה בפתרון הקל והנוח לה; לא זה הנכון לציבור שאותו היא אמורה לשרת.

ומהיקרה במקרה נדיר שבו בכל זאת יאזור החולה כוחויפנה לפסיכיאטר המחוזי? כאן נידרש למקרה עכשווי שבו מטפלת עמותת בזכות. הפסיכיאטר המחוזי סירב להיענות לבקשתה של אישה שלא להתאשפז במקום שבו נאנסה בטיעון ש"אינו מתעסק בזה". מקרה זה מעיד כאלף עדיםכי אין מה לסמוך על ההנחיה שניתנה לפסיכיאטרים המחוזיים, וכי אין תחליף לפסיקה עקרונית, גורפת וחד משמעית.

עתרנו שנית במאי 2012. כחודשיים לאחר מכן הוציא משרד הבריאות נוהל חדש שהתייחס לעתירתנו הראשונה. לכאורה מפורטים בנוהל קריטריונים לאשפוז מחוץ לאזור, אבל העניין תלוי ברצונם של מנהלי

בתי החולים. אין שום בחירה. יש רק פלונטר ביורוקרטי סבוך מאוד המוטל על כתפיו של אדם ברגע החלש ביותר שלו – לפני אשפוז. במקום להקל על נפגעי הנפש ולסייע להם, המדינה דורסת אותם ורומסת את זכויותיהם ברגל גסה.

כל הדיון נסב סביב האפליה שקיימת בין החולים הפיזיים לבין החולים נפשית. לראשונים יש זכות בחירה של בית החולים, לאחרונים לא. את האפליה הזאת צריך לתקוף כדי לעקרה מן השורש. על רשות החוק, קרי בית המשפט העליון, לפסוק לטובת נפגעי הנפש במחלוקת זו.

מאבקנו המשפטי דומה למלחמת דוד בגָּלְיָת. ההתמודדות היא מול מערכת גדולה וחזקה. מה שמפיח בנו כוח הוא ההבנה שבמובן מסוים דומה מאבק זה גם למלחמת בני אור בבני חושך, והצדק לצדנו.

המאמר מפורסם בספרו החדש של צביאל רופא "על המסלול – ממחלה להחלמה"
 
 
 

סיגל איל - יחסי ציבור תקשורת ואסטרטגיה 052-6276229


 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה