אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

 נבחרי MedPortal
רפאל רוזנסקי
רפואה סינית .

רוצה להופיע כאן?
(אנציקלופדיה) לב וכלי דם > שבץ מוחי

פעילות גופנית לאחר אירוע מוחי


איילת גלעדי 19.3.13
אורח חיים בריא לאחר שבץ מוחי
 
אירוע מוחי, (Cerebro Vascular Accident – CVA), מתרחש כאשר ישנה הפרעה באספקת הדם לרקמת המוח. סיבה אחת יכולה להיות חוסר באספקת דם הנובע מחסימה בזרימת הדם כתוצאה מקריש דם או מתסחיף ("שבץ איסכמי"). סיבה שנייה להיווצרות אירוע מוחי היא דימום תוך מוחי ("שבץ המורגי"). בשני המקרים, האזור הפגוע במוח מאבד את יכולותיו התפקודיות. הנזק הנוירולוגי עלול להתבטא בפגיעה בתפקוד האיברים הנשלטים על ידי האזור הפגוע במוח. לדוגמא אם האזור האחראי על הגפיים נפגע, הפגיעה תבוא לידי ביטוי בחולשה או שיתוק של הגפיים, קשיים בהליכה עד כדי נכות מלאה. אם האזור האחראי על השפה נפגע, ביטוי המחלה יהיה קושי בדיבור או קושי בהבנת הסובבים.

קיימת עלייה בשכיחות המחלה שנובעת ככל הנראה ממספר סיבות עיקריות:

· עלייה בתוחלת החיים
· עלייה במספר החולים הסובלים ממחלות לב ואי-ספיקת לב
· התרחבות מגיפת הסוכרת
· השמנת יתר
· חוסר בפעילות גופנית בקרב
 
שבץ מוחי נחשב לגורם המוות השלישי בארה"ב. מדי שנה יותר מ- 700,000 איש בארה"ב בלבד לוקים בשבץ מוחי. כשליש מהמקרים נחשבים לאירוע מוחי חוזר, המרחש בדרך כלל בתוך 12 חודשים.
בארץ מדווחים כ- 15,000 מקרים בשנה, מתוכם כ- 3,000 נפטרים וכ- 3,000 לוקים בשבץ מוחי חוזר. רבים מהלוקים בשבץ מוחי נותרים עם פגיעה תפקודית.

מהן ההשלכות מבחינה פיזית?

במקרים רבים שבץ מוחי גורם לנכות פיזית שבעטיה נאלץ החולה להיות מוגבל בביצוע פעילויות יומיומיות, בסיכון מוגבר לנפילות. בנוסף אצל חולים אלה המערכת הקרדיו סקולרית (לב וכלי דם) מתאמצת בכל פעילות פיזית. לכן מי שכבר סובל ממחלות רקע לבביות עלול להיות בסיכון מוגבר לסיבוכים לבביים הקשורים במאמץ פיזי.

מהי ההשפעה של אורח החיים?

לאירוע מוחי ולמחלת לב כלילית, גורמי סיכון זהים הניתנים לשינוי. בין הגורמים: יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, עישון, חוסר בפעילות גופנית, השמנה וסוכרת.
עקב הסיכון המוגבר לאחר אירוע מוחי לפתח סיבוכים לבביים משניים ושבץ מוחי חוזר, פרק הזמן שלאחר האירוע מוחי חשוב במיוחד ליישום תכנית לאורח חיים בריא, כדי למנוע אירוע חוזר.
שילוב של שינוי מקיף באורח החיים, הכולל פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, הפסקת עישון וטיפול תרופתי מתאים, חיוני למניעת מניעת אירועים מוחיים חוזרים ואירועי לב אקוטיים באנשים שכבר עברו שבץ מוחי .

פעילות גופנית לאחר שבץ מוחי

השפעתה המיטיבה של פעילות גופנית על הכושר הגופני ותפקודה של המערכת הקרדיו וסקולרית (לב וכלי דם) ידועה היטב. מחקרים מראים כי עיסוק בפעילות גופנית אירובית, סדירה ומבוקרת מקטין בכחצי את הסיכון למחלות אופייניות לעולם המודרני.

עבור אנשים שעברו שבץ מוחי יש חשיבות רבה בביצוע פעילות גופנית מותאמת ומבוקרת, אולם לשם כך נדרשת הדרכה של אנשי מקצוע, בעלי ידע וניסיון בכל הקשור בתכניות לפעילות גופנית באוכלוסיה זו.

באופן מסורתי, תכנית השיקום של חולים לאחר שבץ מוחי מסתיימת בתום מספר חודשים לאחר האירוע וזאת מכיוון שהיה נהוג לחשוב שרוב ואפילו כל התפקוד המוטורי שיכול להשתפר, משתפר בפרק זמן קצוב. ואולם, מחקרים שנעשו לאחרונה הראו ששיקום אינטנסיבי מעבר לזמן המקובל היום, הכולל פעילות על מסוע, עם או בלי נשיאת משקל, מעלה את הכושר האירובי, והתפקוד התחושתי-מוטורי. בנוסף, הראו המחקרים כי חולים שעברו שבץ מוחי מסוגלים להעלות את הכושר הקרדיווסקולארי שלהם בסדר גודל דומה לזה של אנשים בריאים העוסקים באימוני סבולת. לדוגמא, במחקר שכלל חולים שעברו שבץ מוחי וסובלים מנוקשות של צד אחד של הגוף (המיפלגיה) הראה כי 6 חודשי אימון אירובי על מסוע הפחיתו באופן משמעותי את ההוצאה האנרגטית במאמץ תת-מקסימאלי. הפחתה זו המשיכה עם התקדמות משך תקופת האימונים. הנתונים מראים שאימון אירובי והשיפור בכושר הקרדיווסקולארי מאפשרים ביצוע פעילויות יומיות עם הוצאה אנרגטית פחותה, דהיינו המאמץ הנדרש מחולים אלו בביצוע פעילויות יומיומיות פוחת. עובדה זו משליכה באופן ישיר על תפקודם ועל איכות חייהם.

באופן דומה, מחקרים אחרים מראים שתכנית אימונים הכוללת אימון אירובי, אימוני כוח וגמישות שיפרה את הכושר האירובי, את הכוח ותרמה לעליית מסת השריר והורדת אחוזי שומן הגוף אצל חולים אלה.

מאידך, מחקר שבדק את המאמץ הקרדיווסקולארי היחסי בזמן טיפול פיזיותרפי וריפוי בעיסוק בחולים שעוברים שיקום מצא שהזמן שבו חולים אלו מעלים את קצב הלב שלהם לטווח קצב המטרה הנדרש לאימון, הינו קצר ביותר ואינו מספק מאמץ וגירוי קרדיווסקולארי מספיק להפקת יתרונות מהאימון הגופני.

פעילות מומלצת

יש להתייעץ עם איש מקצוע: רופא ספורט, פיזיולוג של המאמץ או פיזיותרפיסט שקיבל הכשרה מתאימה לקבלת תוכנית אישית.

באופן כללי התכנית צריכה לכלול :

· פעילות אירובית (כגון הליכה, מסילה, אופני רגליים נייחים, אופני ידיים נייחים וכד').
יתרונות: מעלה עצמאות בפעולות יומיומיות, מעלה מהירות ויעילות הליכה, מעלה סבולת לביצוע פעילויות גופניות ממושכות, מקטינה סיכון למחלות קרדיווסקולאריות.
 
· כוח (מכשירי כוח, משקולות חופשיות, פעילויות עם נשיאת משקל)
יתרונות: מעלה מסת שריר, שיווי משקל ויכולת לבצע פעילויות יומיומיות באופן עצמאי. כמו כן משפר גם גורמי סיכון למחלות קרדיו וסקולריות..
 
· גמישות
יתרונות: הגדלת טווח התנועה, מניעת התכווצויות.
 
· עצב שריר, פעילויות של קואורדינציה ושיווי משקל
יתרונות: שיפור רמת הבטיחות בזמן פעילויות יומיומיות.
תדירות ומשך האימון יקבעו בתוכנית אישית.

לסכום, בנוסף לתפקידה של הפעילות הגופנית בהפחתת גורמי סיכון, הסיכון לאירועים חוזרים ולסיבוכים, החיסכון הכלכלי מוערך במיליוני שקלים (אשפוזים, ניתוחים, תרופות, וימי היעדרות ממושכים מהעבודה).

למרות כל היתרונות הללו, בפועל, בניגוד לשיקום לאחר אירועי לב אשר מסובסד על ידי סל הבריאות, חולים שעברו שבץ מוחי ומעוניינים לשפר את מצבם הבריאותי לאחר תקופת השיקום הראשונית, עדיין נאלצים לעשות זאת באופן פרטי.
 
מאת איילת גלעדי, פיזיולוגית קלינית ומנהלת שיקום הלב במרכז O2 לבריאות הגוף והלב
 

שירלי שהרבני קבוצת "עיניים"

 
 

תגיות: אירוע מוחי, CVA
 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה