ממצאי הסקר מעניינים ומראים כי:
ד"ר ליאור לבנשטיין גניקולוג מומחה באורוגניקולוגיה מהקריה הרפואית רמב"ם מציין:
"תסמונת השלפוחית הרגיזה כוללת תסמינים של דחיפות עם או בלי דליפת שתן, תכיפות במתן שתן ויקיצה במהלך השינה לצורך הטלת שתן. על פי מחקר רב משתתפים שנערך בארה"ב נמצא כי 17% מכלל הנשים בארה"ב סובלות מתסמונת זו, סה"כ מדובר בכ- 30 מיליון נשים אמריקאיות אשר סובלות מתופעת תסמונת השלפוחית הרגיזה. הסקר הישראלי החדש מראה כי גם בארץ אחוז הסובלים מבעיות דחיפות, תכיפות ודליפת שתן הוא גדול"
מהן הסיבות הגורמות לבעיה של תכיפות ודחיפות בהטלת שתן ובריחת שתן
"מבין גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות התסמונת השלפוחית הרגיזה מוזכרים:גיל, הפרעות עצביות מרכזיות או פריפריות וסכרת. דליפות שתן ככלל ותסמונת השלפוחית הרגיזה בפרט גורמים לפגיעה קשה באיכות החיים. על פי מחקרים אפידימיולוגיים שיעור ההיארעות של התופעה צפוי לגדול."
הבדל משמעותי בין תפיסת הנשים לתפיסת הגברים על גורמי התסמונת:
שכיחות גבוה של בעיית דליפת צואה
לשאלה האם הם סובלים מבעיית דליפת צואה לפחות פעם בשבוע, השיבו בחיוב 4% מהמרואיינים.
פגיעה באיכות חיים ובתפקוד היומיומי
70% מהמרואיינים הסובלים מהבעיה ולא ממשיכים בפעילות הרגילה, ובעיקר:
ד"ר ליאור לבנשטיין מציין:" דליפות שתן ככלל ותסמונת השלפוחית הרגיזה בפרט גורמים לפגיעה קשה באיכות החיים. ובתפקוד היומיומי. הסובלים מהתסמונת, נמנעים מפעילויות חברתיות, טיולים, מפגש עם חברים, ולעיתים לא נדירות אף בידוד חברתי והסתגרות בבית בשל החשש מאירוע של בריחת שתן בציבור. חיי הזוגיות נפגעים ובחלקם היכולת להתפרנס נפגעת.
בנוסף נמצא כי לתסמונות השלפוחית הרגיזה יש השפעה ישירה על תפקוד המיני והחשק המיני בשל העובדה שיש חשש מתמיד מדליפת שתן במצב אינטימי. אחת מהתלונות העיקריות של אנשים עם תסמונת השלפוחית הרגיזה היא כי יומם סובב סביב השירותים. כל יציאה מהבית כרוכה בתכנון מדוקדק של מסלול הנסיעה ולימוד של כול השירותים הציבוריים שבדרך למקרה חירום"
אחוז גבוה יותר מהגברים(13%) נמנעים או מפחיתים השתתפות באירועים חברתיים, לעומת נשים ( 4%).
בפילוח לפי גיל נמצאו ההבדלים המובהקים הבאים:
האם מטפלים בבעיה של תכיפות דחיפות ובריחת שתן?
פחות ממחצית (40% ) מהמרואיינים השיבו בחיוב. גילאי 50+ מטפלים יותר מאשר הצעירים מהם (44%-55% לעומת 27%).
"באופן פרדוקסלי, מציין ד"ר לבנשטיין, נמצא כי למרות שכיחותה הגבוהה של בעיית דליפת השתן באוכלוסייה הכללית רק חלק קטן מכלל הנשים פונה לרופא לצורך הערכה וטיפול. מוקבל לשער כי הסיבות העיקריות לכך הן חוסר מודעות של הציבור לאפשרויות הטיפוליות והמחשבה כי מדובר בתהליך הזדקנות נורמאלי ללא מענה טיפולי."
מהם דרכי הטיפול העיקריות בדליפת או בריחת שתן שהוזכרו ע"י המרואיינים?
לאיזה רופא פונים ?
כמה זמן עבר מהרגע שהבינו שיש להם בעיה ועד שפנו לטיפול אצל רופא?
האם הבעיה ניתנת לריפוי מלא?
מודעות לטיפולים הנותנים מענה לבעיה
"הטיפול החדשני בקוצב מושתל לשלפוחית "אינטרסטים", המבצע גירוי חשמלי של העצב הסקראלי, המעצבב את אזור השלפוחית והסוגרים, מותווה למטופלים הלוקים בדחיפות במתן שתן עם או ללא דליפה, תכיפות במתן שתן והעדר ריקון של השלפוחית אשר אינו ממקור חסימתי ולחולים הסובלים מדליפה מעורבת של שתן וצואה. הטיפול הינו טיפול יעיל ובטוח. על פי מחקרים נמצא כי בעזרת גירוי חשמלי ניתן להשיג ירידה משמעותית או היעלמות מוחלטת של תסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן ושל אי נקיטת הצואה". עד היום טופלו 100,000 חולים בעולם בקוצב לשלפוחית, אינטרסטים.. הטיפול הוגש השנה לסל הבריאות 2012 ומיועד לחולים אשר הטיפולים האחרים לא צלחו. יש חשיבות רבה לנגישות חולים לטיפול באמצעות הכללתו בסל, עבור אלה שיומם סובב סביב שלפוחית השתן ומתן צואה, שכן המדובר באיכות חיים ירודה מאוד, התמודדות עם ריחות ודליפות, איבוד מקום עבודה, בידוד חברתי משפחתי ומצב של בושה ודימוי עצמי נמוך הגורמת לנשים וגברים כאחד הרס וסבל רב ופגיעה פיזית ונפשית המפחיתה את היכולת לתפקד בחברה. מבין המדינות המפותחות בעולם, ישראל כיום הינה בין המדינות הבודדות שטיפול זה אינו נכלל בסל הבריאות הממלכתי."
תגיות: שלפוחית רגיזה, תסמונת שלפוחית רגיזה, שליטה על סוגרים, דחיפות עם או בלי דליפת שתן, תכיפות במתן שתן