מחלת הפרקינסון - ממשיכים לתפקד למרות הקשיים

מחלת הפרקינסון גורמת לניוון תאים במוח באזור שנקרא "החומר השחור", ממנו מופרש הדופאמין ( חומר האחראי לתנועה). לכן מחלת פרקינסון נגרמת בעקבות ירידה בהפרשת הדופאמין במוח. זה גורם לבעיות מוטוריות כגון רעד, נוקשות בשרירי הגפיים ואיטיות בתנועה. עם התקדמות המחלה, אצל חלק מהחולים יופיעו גם הפרעות במתן שתן, הפרעות שינה והפרעות בהליכה עד כדי הזדקקות להליכון או כיסא גלגלים. בנוסף להתמודדות עם הבעיות הפיזיולוגיות, החולה נאלץ להתמודד גם עם שינויים קוגניטיביים כגון ירידה בזיכרון או בריכוז ושינויים נפשיים כגון מצבי רוח או דיכאון.

לשמחתנו, עם השנים השתנו פני המחלה כך שהתסמינים שתיאר ד"ר פרקינסון הפכו לתסמינים פחות קשים בזכות טיפול שהתגלה באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת- הטיפול בדופאמין, במסגרתו החולה מקבל דופאמין המאפשר לו לתפקד, במקום הדופאמין שהמוח שלו הפסיק להפריש. תהליך גילוי הדופאמין תואר בצורה יפה בסרט "התעוררות" (Awakenings) בכיכובם של רובין וויליאמס ורוברט דה נירו המבוסס על ספרו של נוירולוג וסופר דר' אוליבר סאקס. בנוסף פותחו תרופות היכולות לגרות את הקולטנים במוח שתפקידם לקלוט את הדופאמין ובדרך זו לשפר את תסמיני המחלה. יחד עם זאת, לדופאמין ישנן תופעות לוואי, והעיקריות בהן הן התנודות המוטוריות במהלך היממה: שעות ביום בהן החולה יכול לתפקד בצורה טובה ושעות בהן הוא סובל מהתסמינים, לסירוגין. כיום אין טיפול המרפא את המחלה, אך הטיפול הקיים, טיפול בדופאמין, נועד להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות חייו של החולה. כמו כן, לאחרונה נכנסה לשימוש תרופה בשם אזילקט שיתכן ומשנה לטובה את מהלך המחלה. עבור חולים בשלבים מתקדמים יותר, הסובלים מתופעות לוואי מרובות של הטיפול בדופאמין דרך הפה, פותחו טיפולים נוספים, כגון ניתוח גרייה מוחית DBS – Deep Brain Stimulation במסגרתו מוכנס למוח מכשיר המגרה באופן קבוע אזורים במוח האחראיים לתנועה על מנת לשפר את עבודתם. טיפול זה אינו מתאים לכל המטופלים עקב מצב מנטלי או סיבות נפשיות ובנוסף לא כולם מוכנים לעבור ניתוח מח הדורש התערבות כירורגית. טיפול חדשני נוסף שקיים עבור חולים במצב מתקדם הוא הדאודופה, טיפול בדופאמין המוזלף ישירות למעי ומשם למערכת הדם ולמוח, כך משופרת ספיגת הדופאמין בדם בהשוואה לכדורים המגיעים קודם לקיבה, שם מתרחשת "תחרות" על הספיגה בדם עם חומרים נוספים כגון חלבונים המגיעים מהמזון. דואודופה המוזלפת למעי החולה דרך מערכת אשר מתקינים בגוף החולה בעזרת תהליך כירורגי קצר, במסגרתו צינורית המחוברת לנרתיק עם דופאמין מוחדרת לדופן הבטן החולה, וכך מובל החומר ישירות למעי החולה. כאשר החומר מגיע ישירות למעי, הוא נספג טוב יותר ומבצע היטב את פעולתו. ברוב המקרים ניתנת אפשרות להוריד או להפסיק את התרופות האנטי פרקינסוניות הנוספות שנוטל המטופל וכך להפחית ממספר התרופות שהאדם נוטל ביום. מאפיין נוסף של הטיפול בדואודופה הוא הקצב האחיד והקבוע שבו מגיע הדופאמין לדם וכך מונע תנודות מוטוריות. קצב זה מחקה את התהליך הפיזיולוגי שקורה במוח כאשר הוא מפריש דופאמין, מה שתורם לשיפור התנועה. טיפול ממושך בדואודופה אף עשוי לגרום להורדת מינון הדופאמין היומי הנדרש. ביכולתו של החולה לשנות את קצב הפרשת הדופאמין במידה והוא מרגיש רעידות, או להפסיק אותו כליל בעת שינה או מקלחת.