אודות MedPortal  הרשמה לחדשות MedPortal  תקנון  שאלות נפוצות  צור קשר

(אנציקלופדיה) מחקר רפואי >

120 אלף שקלים עבור מחקר במחלת הפרקינסון


13.11.17
120 אלף שקלים מהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל למעבדות המחקר של המרכז הרפואי זיו בצפת עבור מחקר במחלת הפרקינסון

ענק מחקר מטעם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בסך 120,000 שקלים עבור מחקר חדש בתחום המיקרוביום במחלת הפרקינסון, הוענק למעבדות המחקר החדשות במרכז הרפואי זיו בצפת.

המחקר החדש יבחןשינוי הרכב חיידקים במערכת העיכול (מיקרוביום) בקרב חולי פרקינסון לעומת הרכבם אצל אנשים בריאים בתוך אוכלוסיות אתניות מוגדרות של יהודים וערבים בגליל.המחקר יתבצע בשיתוף פעולה בין המעבדות בזיובניהולה של ד"ר הדר נוימן, לביןד"רעמרי קורן מהפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, מומחה בתחום המיקרוביום.

מחלת הפרקינסון הינה מחלה נוירודגנרטיבית הכוללת תסמינים מוטוריים כגון רעד, נוקשות, קושי בהתחלת תנועות וחוסר יציבות. למרות שמחלת הפרקינסון נחקרה בדרכים רבות, הסיבות והמהלכים להתפתחות המחלה נותרו עד כה בלתי פתורים.ד"ר נוימן אומרת, כי תסמינים שניוניים של בעיות במערכת העיכול מקדימים לעיתים קרובות את התופעות המוטוריות ועל כן עשויים להוות גורם סיכון להתפתחות המחלה. מספר מחקרים שנערכו לאחרונה חשפו קשר בין הרכב חיידקי הגוף לבין מחלת הפרקינסון. החוקרים מצאו, כי אצל חולי פרקינסון אוכלוסיות חיידקי המעי שונות מאשר אצל אנשים בריאים באותם הגילאים."עם זאת", מציינת ד"ר נוימן: "בכל אחד מהמחקרים נמצאו שינויי חיידקים השונים זה מזה, כך שעוד לא הוגדרו שינויים ספציפיים הקשורים באופן גורף ועקבי למחלה. החוקרים בזיו מאמינים כי המקור לחלק מהשונות בממצאים נובע מאוכלוסיות אתניות שונות שהשתתפו במחקרים".

המחקר הנו חלק מתפיסה מחקרית המציעה קשר בין הרכב חיידקי המעי לבין מצבי מחלה שונים. למעשה, תחום המיקרוביום החוקר את אוכלוסיות החיידקים החיים בתוך גוף האדם התפתח מאוד בשנים האחרונות בעולם כולו. מתברר כי בתוך הגוף האנושי במצב טבעי חיים מאות סוגים שונים של חיידקים. למעשה, מספר תאי החיידקים בגוף האדם גדול ממספר תאי הגוף עצמו. משקל סך כל החיידקים בגופינו יכול להגיע לכ- 2 ק"ג. החיידקים הללו אינם מזיקים לנו ביום יום אלא להיפך- עוזרים לנו לבצע פעולות רבות ומגוונות החיוניות לתפקוד. התפקיד המוכר ביותר שלהם הוא עזרה בפירוק המזון, אך יש להם תפקידים חשובים גם בבנייה וחיזוק של מערכת החיסון, בפירוק רעלנים ובייצור ויטמינים.

כמעט בכל סנטימטר מהגוף שלנו יש חיידקים: במערכת העיכול, בחלל הפה, על פני העור, במערכת המין ועוד. הרכב החיידקים שונה באתרי הגוף השונים בהתאם לסביבה ולתפקידים אותם הם מבצעים. מאיפה מגיעים כל החיידקים האלה? רובם הגדול מגיע מחשיפה לסביבה, דוגמת המזון אותו אנחנו אוכלים והדברים שאתם אנו באים במגע. לפיכך, הרכב החיידקים של אנשים מתרבויות שונות ורקעים אתניים שונים צפוי להיות מאוד שונה זה מזה. כמוכן, הרכב החיידקים של אדם צמחוני יהיה שונה משמעותית משל אוכל בשר. מעבר לכך, במצבי חולי שונים נמצאו הרכבי חיידקים ייחודיים אופייניים. הכוונה היא בעיקר ביחס שונה בין אוכלוסיות החיידקים הקיימות. זה נכון לגבי סוכרת, השמנת יתר, סינדרום מטאבולי, מחלות מעי, טרשת נפוצה ואפילו סוגים מסויימים של סרטן. ככל הנראה הרכבי חיידקים מסוימים במעי יכולים לעודד מצב של דלקת בגוף ובכך לעיתים להחמיר את מצבי המחלה. אך עדיין לא תמיד ברור מהי הביצה ומה התרנגולת, כלומר האם הרכבי חיידקים האופייניים למחלה תורמים להתפתחותה או שהם רק תוצר משני של המחלה עצמה.

ד"ר נוימן סבורה כי בשל כל הסיבות הללו, קיימת חשיבות רבה לבדוק מקרוב את הרכב אוכלוסיות החיידקים בקרב חולי פרקינסון, ולבחון את מעורבותם בהתפתחות המחלה. "מחקר זה הינו חדשני ובמידה ואכן יימצאו שינויים משמעותיים, הם יוכלו לשמש באופן אידיאלי כסמנים ייחודיים לדיאגנוזה של המחלה", אומרת ד"ר נוימן.

בצילום (באדיבות מרכז רפואי זיו) - ד"ר הדר נוימן, מנהלת מעבדות המחקר במרכז הרפואי זיו



 
גרסה להדפסה   |   שלח לחבר   |   לארכיון מאמרים
 
 אנציקלופדיה רפואית
עם המלצות לריפוי עצמי
 
 בריאות | אודות MedPortal | תקנון | קישורים | שותפים | הרשמת חברים | הרשמת רופאים ומטפלים | כניסת חברים | צור קשר | שיתופי פעולה